כלכלת ארה"ב

נשאלתי בידי שני אנשים ולכן ארשום.

נשאלתי מה באמת המצב של כלכלת ארה"ב מאז שאובאמה עלה לשילטון כרגע ונזכרתי בפוסט מלפני כמה ימים של חרש המספרים והמדיניות עזרא קליין מהוושינגטון פוסט ( הבחור מומלץ למי שרוצה לראות עבודת כתיבה יסודית ומעניינת על נושאים שיכולים לשעמם פילים ).

אז להלן בתרשימים וגראפים המגמות וכיוון הכלכלה האמריקאית כרגע:

ראשית גראף הביקיני המפורסם – גרף אובדן/יצירת מקומות העבודה במשק האמריקאי

משמאל לימין , אדום ממשל בוש , כחול אובאמה.

המגמה ברורה , אובדן הולך וגדל של מקומות עבודה ואז מגמת שינוי לטובה , מס' שליליים פחות ואז מעבר לאחרונה לחיובי . אבדן עצום של מקומות עבודה אבל מגמה חיובית ביותר.

ולמי שלא רואה את הביקיני , תחשבו ככלכלן באופן ספייס דחוק אחרי שעות עבודה רבות. הומור יבש, יותר יבש…

מחירי דיור:

הסיבה שמחירי הדיור הנה חשובה בארה"ב ( הרבה יותר מהארץ ) הנה שאם רמת המחירים נמוכה מאוד לא נבנים בתים חדשים, תעשיה חשובה מאוד עם השפעה מקרו אקונומית וגם מרמזת על בעיה רצינית ליציבות הבנקים בעלי המשכנתאות.

אתם יכולים לראות את עצירת ירידת מחירי הדיור , בלשון השוק קו תמיכה תחתון , דבר שיתכן ומרמז על הכנה להתאוששות , לפחות ההרגשה של נפילה חופשית נגמרה ( נפח העסקאות גם גדל ).

ביטחון השוק חשוב , ולהרבה פנסיונרים קשור ישירות לכמות הכסף שהם יכולים להוציא, ואי לכך להמריץ את הכלכלה.

LIBOR הנו הריבית בהלוואות בין בנקים , משקף את התפיסה של רמת הסיכון במשק.

זוהי הערכת הסיכון של מעריכי הסיכון אחד של השני :

לא ממש צריך הסבר , נכון ?

וכמובן הנתון ששווה ערך לאספרין לכלכלנים – תל"ג – תוצר לאומי גלמי – כמות הפעילות במשק –

הגרף רבעוני ולכן להתיחס לנקודות ולא לקו ביניהם אבל המגמה ברורה :

שוב התחלה שינוי שלילי אבל משתפר ולאחר חצי שנה חזרה לגידול בתל"ג.

אגב ממספרים שפורסמו אתמול :

הזמנות ייצור ( לא כול תחבורה, דהיינו מטוסים, וייצוא ) עלו במרץ ב 2.8 % , הגידול הכי גבוה מאז תחילת המשבר.

הזמנות מוצרי הון ( דברים שצריכים לייצור מוצרים ) עלו ב 4% או בקיצור השוק מכין את עצמו לעליה בייצור מוצרים לצריכה.

ועכשיו לשתי החדשות הרעות :

גירעון ההכנסות – להלן גרף ההכנסות וההוצאות הממשלתיות בארה"ב

הקו הכחול כהה הוצאות הבהיר הכנסות.

ההפרש כשהכחול מעל הבהיר הנו גירעון ( אובר דראפט בלשון העם ).

בטווח הארוך הנתון מדאיג מאוד, המאזן הטוב באמצע שנות ה 90 הנו ממשל קלינטון, החל מ 2003 ההתפרעות הטוטאלית של מימשל בוש והרפובליקאים שהיום מתלוננים על הגרעון העצום ( שהם יצרו ).

בטווח הקצר הכלכלה הקיינסיאנית מחייבת הוצאות ענק למניעת הידרדרות של הכלכלה (הקו הנו חילוץ הבנקים ולמעשה יהיה קטן, רק 87 מליארד, הרבה  יותר מהמצוין פה, 500 מליארד,  כיוון שרובו מוחזר לקופה הממשלתית עם ריבית נאה )אבל לטווח הארוך זוהי בעייה.

הבעיה שרוב האמריקאים אינם מבינים כלכלה וחושבים במונחי אוברדראפט, קורס בסיסי בכלכלה ידגים להם את המצב , אבל הזכרנו כבר את רמת מערכת החינוך הציבורי בארה"ב ?

יש לציין שהסנאט והמימשל נוקטים כרגע סדרת צעדים להורדת הגירעון ( הדמוקראטים מתנהגים בצורה מבוגרת ואחראית למרות שתיאורטית ידם על שלטר ההוצאות אמורה להיות יותר קלה ).

והבעיה הפוליטית העיקרית למימשל – רמת האבטלה.

הקו הכחול הנו דורשי עבודה פעילים , האדום הנו מחוסרי עבודה למעשה שכולל אלו שהפסיקו לחפש עבודה כי התיאשו וכאלו שמועסקים בהקף משרה קטן מהרצוי להם.

האחוז הנו גבוה מאוד, הבעיה למימשל שתעסוקה הנה אינדיקטור "מפגר" ביחס לכלכלה , דהיינו רק לאחר שהכלכלה תשתפר תגדל הדרישה לעובדים. איך הכלכלה תגדל אם לעובדים אין שכר ? תשובה : לאט . והדמוקראטים ישלמו על כך עוד 6 חודשים אם התעסוקה לא תישתפר.

סיכום המצב ?

די בינוני ומטה, אבל בהתחשב שחמקנו מהמשבר החמור ביותר זה כמעט מאה שנה ?  נהדר.

אבל לך תשכנע מובטל לא משכיל בכך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: