Archive for אוקטובר, 2009

ויהי בוקר יום ראשון

אוקטובר 30, 2009

לאחר צהריים מציק אתמול הכל נרגע,

בערב קראתי בשקט ספר ופשוט הלכתי לישות ב 2300.

פשוט כיביתי את האור התכסיתי בשמיכה ( הזזתי קצת את החתול ) ונרדמתי.

ללא משככי כאבים או כלום.

ישנתי 9 שעות וקמתי.

פעולה פשוטה בעבר אבל שיפור גדול ל JIK בחודשים האחרונים.

זה אפילו עוד יותר מרשים כשמבינים שישנתי עם פוך על הגדם והמשקל בעבר פשוט הכאיב בלילה ואפילו מנע הרדמות.

בו נקווה שימשיך ככה, טוב עכשיו אני מחכה לטכנאי להחלפת דוד השמש , מסתבר שהוא התחיל לדלוף… שאלו יהיו הדאגות שלי. 🙂

מודעות פרסומת

גשם גשם בוא

אוקטובר 30, 2009

יושב בסלון מול הצפצפה השטופה היטב מהגשם, ירוק רענן כמו באירלאנד.

אני מאוד מחבב את רגעים שאחרי הגשם, האוויר הנקי והשקוף, הירוק השטוף וההרגשה הרגועה.

החתול המסכן מסתכל עלי בזעף, הרעמים והברקים הראשונים של העונה ועוד ישירות מעל הבית ( הדליקו את כל אזעקות הרכב ברחוב ) הבהילו אותו עד מוות.

מזה הוא נרגע אבל מבחינתו אני בהפרת חוזה, יש ביננו הסכם – אבא אחראי למים אוכל ומזג האוויר, הוא אחראי לשאר.

יום בלי שמש ועוד יום כזה מהווה הפרת חוזה , הוא תמיד מסתכל עלי ביום כזה בזעף , אבא אתה מפשל באחריות , מתי תביא כבר שמש.

נו טוב.

בלילה הוא ישן איתי כל הלילה מגרגר חרישית , מאוד נעים , תאמינו לי. יותר טוב ממיטת מסאג' איכותית.

בינתיים בלי כאב , בסך הכל נהנה מהחיים , קראתי כמה דברים מעניינים שאכתוב בבלוג ( אני ארמה , אכתוב היום ויתפרסמו לאורך הימים הקרובים בדיליי 🙂 ) נראה שיהיה מיקוד על פוליטיקה אמריקאית השבוע וננסה לגוון עם עוד נושא אחד לפחות.

בברכת סוף שבוע נעים לכולם.

קריקטורה נהדרת

אוקטובר 30, 2009

אני קורא את הוושינגטון פוסט, והקריקטוריסט שלהם לפעמים קולע בול, תהנו.

איך לא לזכות במשרה פוליטית , בעשרה צעדים קלים

אוקטובר 29, 2009

צריך להוסיף לזה איך לא לחזור מהמדבר הפוליטי…..

עדכון קל לאלו שלא שמו לב , הימין (הרפובליקאים ) בארה"ב בציה הפוליטית, כמה רחוק במדבר נמצא הימין ?

שאלה טובה , הם שוברים את שיאי הסקרים הפוליטיים מדי חודש. רק 20% מזוהים עם המפלגה כיום. זה אולי נשמע סביר בארץ, עם השיטה הקואליציונית, אבל במדינה עם שיטת שתי מפלגות וקהל של 40% שאוטומטית יצביע בשבילך זה השיא השלילי מאז שהתחילו במדידות.

הנשיא אובאמה מינה נציג קונגרס מהמחז ה 23 בניו יורק להיות מזכיר הצבא, המחוז – ישות שמרנית מתונה שלא בחרה דמוקראט ליצגה  מאז …… טוב מאז סוף המאה ה 19 🙂 .

הנוהל הרגיל הנו לבצע בחירות מיוחדות לבחור רפוליקאי (המחוז הרי לא יבחר דמוקרט) ולהמשיך בחיינו , נכון ?

כאן נכנסת מלחמת העולם בימין בארה"ב. בד"כ כשמפלגת שלטון מועפת מהשילטון בגלל חוסר אמון בציבור וכשרוב המצביעים, שהעיפו את נציגיהם המתונים, טוענים שהמתונים מהווים כסות בלבד לקיצונים שאותם הם לא רוצים, המסקנה ברורה:

לכו למרכז , התמתנו.

ככה תזכו בשילטון בחזרה ( מעין קואליציה אבל בתוך המפלגה, זה מה שהדמורטים עשו ).

זהו שהשמרנים (החלק היותר ימני במפלגה הרפובליקאנית ) לא חושבים ככה, הם מאמינים ש"כשאנחנו יותר נאמנים לעצמנו …. הבוחרים יבואו".

במחוז ה23 בניו יורק בחרו הרפובליקאים המקומיים בנציגה מקומית ליצג אותם בקונגרס. הנציגה, חברת בית הנבחרים המקומי מניו יורק, הנה אופיינית למחוז שאותו היא מיצגת – מתונה.

למעשה די קרובה לדעות של המועמד הדמוקרטי שהועמד מולה, הוא אפילו מעט יותר שמרן מכיוון שהוא צריך להתמודד עם הצירוף של המילה דמוקרט לשמו.

כולם צפו שהבחירות יתנהלו מהר, היא תיבחר והחיים ימשיכו במסלולם.

אבל כאן נכנסו השמרנים, הם החליטו שהמועמדת לא מספיק שמרנית לטעמם . עברה כמחוקקת מקומית ומוערכת ופעילותה רבת השנים אינם מעניינים. היא לא נגד הפלות בצורה מוחלטת ומוכנותה לדון על פשרה בנושא של נישואי הומואים פוסלים אותה בעיניהם להיות חברה במפלגה הרפובליקאית בכלל .

זכותם, זכותם אפילו להציב מולה מועמד שירוץ. זו דמוקרטיה.

אבל כאן נכנסים לעניין הצורה שבה השמרנים פועלים ( כאנשים שדוגלים ב"זכות לחיים" הם בהחלט בוחרים צורות מעניינות להתאבד ) , קבוצת שמרנים ברמה הלאומית הציבה מולה מועמד, הביאה דמויות שמרניות לאומיות ( שרובם ידועות ביכולתם להפסיד הפסדים עצומים בבחירות, אבל להישאר "טהורים" אידיאולוגית)  לתמוך בו ואף הזרימה הרבה כסף למסע הבחירות שלו.

הבעייה….. נתחיל עם זה שהמועמד בכלל לא גר במחוז ( נסו לדמיין ראש עריית תל אביב שגר ברעננה 🙂 ), לא מכיר את נושאי המחוז ( חבר קונגרס אמור לדחוף נושאים השייכים למחוז שלו , עדיפויות תקצוב לתחבורת הנהר המקומי, זיכוי מס לאוניברסיטה , פרויקטי תחבורה וכד' )   ההמשך הנו צורה של סגנון.

המועמד השמרני מוביל על המועמדה הרפוליקאנית בפער של 30% על 19%  , הבעייה של הימין שהתמיכה במועמד הדמוקרטי יציבה ב 32% ( זו כמות הדמוקרטים במחוז ) משמע פיצול הימין מביא להפסד כמעט ודאי.

ביום שישי הגיע המועמד השמרני לפגישה/ראיון  עם ועדת העורכי ם של העיתון המקומי. אנשים שרוב המחוז קורא את דעותיהם. מעין ראיון קבלה לעבודה במובן המטאפורי של המילה, שבועיים לפני הבחירות ברור שהפגישה חשובה , נכון ?

כל מועמד לעבודה שקדן היה קורא מה שהוא יכול על דעותיהם ורצונותיהם, כולל לדוגמה שבאותו בוקר מאמר המערכת בעיתון הביע דאגה שמה המועמד המוצנח מבחוץ חסר ידע והיכרות עם המחוז מכדי ליצגו בצורה אפקטיבית בבירה ותלותו המוחלטת בדמויות ברמה הלאומית ולא המקומית מדאיגה.

מועמד לעבודה סביר היה מנצל את המעמד על מנת להרשימם בעומק הידע שלו על נושאים מקומיים וברצונו ללמוד….. אני יודע שזה מה שאני הייתי עושה.

זהו, שזה לא מה שקרה :

ראשית המועמד השמרני הגיע לראיון מלווה בתומכו ברמה הלאומית, דיק ארמי, פעיל בכיר ברמה הלאומית שידוע כאידיאולוג ולווא דוקא במעשיות פוליטית, בקיצור בדיוק האדם שממנו העורכים היו מודאגים.

כאשר חלק מהנוכחים הביעו תרעומת על נוכחותו הוא התעקש ונשאר.

כאשר ועדת העורכים רצתה לתשאל את המועמד על עמדותיו במגוון נושאים מקומיים (איך היית פותר את הסכסוך של זכויות הספינות בנהר המקומי , איזה פרויקט תחבורה עדיף בעיניך …) הוא סירב לענות!!!!

הוא סירב לענות על אף שאלה בנושאים מקומיים!!!!

ורק בשביל להשלים את רשימת ה"איך לא תקבל המלצה מראיון עבודה" :

תומכו, דיק ארמי, יצא להגנתו לאחר מספר דקות של התישאול בהצהרה ש:" focus on "parochial" questions" הנו לא חשוב.

התרגום של המילה parochial הנו קְהִלָּתִי, מְקוֹמִי; צַר אֹפֶק, מֻגְבָּל; קַרְתָּנִי. אבל אפילו זה לא מעביר את הבוז שהמילה מכילה באנגלית.

להזכירכם שכל פוליטיקה הנה מקומית , אבל ההצהרה הזאת (ברוב טיפשותה) הגיעה לחדשות הלאומיות.

בקיצור המועמד רצה שהמקומיים בבחרם את הנציג המקומי שלהם לבית הנבחרים יתרכזו בנושאים ברומו של עולם, אני מניח שהכוונה לסכנות של איום הסוציאליזם ברמה הלאומית והפלות ולא בנושאים של מישרות מקומיות.

בטח….

אתם יכולים לנחש מה הייתה התוצאה של הפגישה , העיתון המקומי לא המליץ על מועמד אבל בטוח על מי משלושת המועמדים הוא לא ממליץ…….

ולא משנה מי יזכה – הדמוקרטים פותחים בקבוקי שמפנייה , הם מכירים את האימרה "אל תפריע לאוייב שלך כשהוא משמיד את עצמו לדעת".

אגב שנה הבאה בוחרים את כל נציגי הקונגרס , כמו כל שנתיים , אם זה יהיה הפרומו למה שיקרה אז לדמוקרטים תהיה מסיבה גדולה  בסוף  2010 .

דו"ח שבועי פעמיים כי טוב

אוקטובר 27, 2009

טוב לא היה הרבה לכתוב בשבוע האחרון
הייתה ארוחה של החברה ביום ראשון , אמנם שילמתי ביום וחצי של כאבים אבל היה כיף גדול . שווה את זה לראות עשרה חברים מסביב לשולחן
ותמונה שלי עם כרע צלויה ביד ליד הגדם 🙂
כמובן שהתנצלנו מראש לצוות על הרעש שעומד להיות , למרות שלא היו שירי בירה ויקינגים היה קרוב לזה ( בירה חינם וכד' )
היום הייתה ביקורת לגדם , ממשיך בתהליך הריפוי , לאט אבל ממשיך , מודאגים קלות מהזיהום ולקחו תרביות. נראה מה יהיה.
בעוד שבועיים תור לשיקום ונראה מה יהיה בהמשך התהליך

דו"ח שבועי

אוקטובר 21, 2009

לידיעת הרוחצים 🙂 לאלו הבודקים את שלומי,

אתמול ( כרגיל לא ישנתי ) החלטתי בבוקר שאני חייב לצאת מהבית, פשוט נמאס לי להיות על המיטה .

דברו על לטפס על קירות, שמתי לב לאחר הסוף שבוע שכמה ימים עם פחות ממנה אחת משכך כאבים ליום מעירות את המוח ופתאום אני יכול לחשוב ( פתאום חזרתי לקרוא ספרים, זה לא שלא כואב לי אבל אני פשוט יכול לספוג את הכאב בלי סמים רוב הזמן, כנראה לוקח כמה ימים לשתוף את השפעות הסמים מהגוף  ).

הרמתי טלפון לידידה טובה על הבוקר, הסתבר שנפלתי עליה ביום אידיאלי , גם היא צריכה בוקר להרגע שקט….

שנינו הסכמנו על מקום עם נוף, עקב שיקולי נוחות וקרבה הוסכם על קום איל פו בנמל, בצד הימני אפשר לשבת מול הגלים (גדר הבטון מתחלפת לגדר חוטים וכך אפשר לראות את הים ולא את המעקה, כל ההבדל שבעולם ) .

נסיעה קצרה שלה הביאה אותה אלי , במהלך ההעמסה שלי עברה ניידת תנועה שהתחילה לצעוק ברמקול שנזוז ונפסיק לחסום נתיב, בצורה צינית הראיתי באוייר את הגדם והחוויתי בידיים והשוטר הפסיק לצעוק באמצע המשפט  🙂 כן , כן אני יודע משתמש במחלה ועכשיו נכות לצרכים שכאלו, כן אני מתבייש … בפינה על כיסא נוח …. באמת ….צחקנו והמשכנו לארוחת הבוקר.

נבחרו ארוחת בוקר קום איל פו ( מגוון כיבודים גבינות וכד' עם חביתת פטריות רפילים אוטומטיים ללחם חמאה פלפלים קלויים ….) וקרוק מאדם מושחת ( הבחורה הזמינה אותו לא אני ,  וגם לה מגיעה מנת שחיתות מדי פעם ) כוס יין אדום מבעבע להשלמה התחיל מספר שעות רביצה נעימות להפליא, הקטע היחיד הלא נוח היה כשהיא נכנסה פנימה ונעלמה לסידורים .

המנהל שראה אותי יושב שעה לבד בצד הופיע פתע ושאל מה שלומי כשאמרתי שאני אהיה בדרך למיטה מעייפות בקרוב הוא הביא כוס קווה ל"עודד את התהליך" , הכוס ירדה בתענוג .

לאחר כמעט 5 שעות הוחזרתי לבייתי , אומנם שילמתי באח"צ כאוב להפליא אבל היה שווה.

ואז ישנתי 8 שעות בלילה , 22 עד 6 בבוקר, נהדר , אני אמנם עדיים דולף נוזלים מהגדם אבל קצת ורק מבערך 2 ס"מ לא סגורים….

יש לי כמה דברים לעשות היום בחדר , למצוא 2 דברים וניירת .. אז יום טוב לכולם

לחובבי וויסט בלבד

אוקטובר 19, 2009

למי שלא יודע אני חובב וויסט (שאגב בגרסה שלנו הנו משחק ישראלי ייחודי , לסוג המשחק הזה קוראים לזה משחק הכרזות מדויק )

החברה מתכנסים , לאחרונה בעיקר אצלי, למשחק כמעט כל יום שבת.

רבה המהומה הצהלה והצחוקים, יש לנו נטייה להפוך את זה להפנינג משעשע במיוחד , ויעידו הפעמיים שכמעט העיפו אותי מבית החולים בגלל הארוע [ לא צוחק, אפילו הגיע אבטחה ] )

בכל מקרה ביום השבת האחרון החלוקות הגיעו בצורות משונות להפליא , פשוט היה יום מלא חלוקות ביזאריות .

הנה שתי דוגמאות להנאת הקוראים :

הראשונה הנה די פשוטה  :

9 או 19 עלה

9 או 10 עלה

קצת מסובך , 9 או עשר (אם אתה אופטימיסט) עלה ,

התוכנית:  מושכים שני סבבי חותכים בגבוה ואז יוצאים באס יהלום ,יהלום קטן נוסף להוציא יהלומים. חותכים מה שלא יוצא ואז מפסידים עוד יהלום בסוף המשחק לך יש את היהלומים האחרונים ולכן תיקח עוד 3 ידיים.

5 ידיים בעלה (סביר , ל3 שחקנים יש 7 קלפים אז 3 קלפים לשחקן עם המלכה או הנסיך ) ו4 ביהלום

מה שקרה :

סיבוב עלה שני – הסתבר שלמישהו יש את 4 מחמשת העלים שנשארו ונשארו לו הנסיך והמלכה אצלו…. אופס

לעומת זאת על האס יהלום נפלו המלך והמלכה ביחד( WTF)…. הסוף-  עמידה אבל עם כמה דקות מאוד עצבניות בדרך

.

החלוקה הבאה הנה הסיבה לפוסט, אני משחק הרבה שנים אבל יד כזאת לא קיבלתי בחיים.

גולאש (למי שיודע),אבל  שדפקתי את החלוקה והתבלבלתי באמצע , יצאתי עם 14 קלפים איכשהוא ונאלצתי לתת קלף לשכן.

בעודי סובר שדפקתי את היד , שלי לכל הפחות , פתחתי את הקלפים לגלות :

13 ללא שליט

13 ללא שליט

אהההההההה …… 13 ללא שליט  ואין למעשה דרך לא לעמוד

אני לא ממש מצפה לקבל הרבה ידיים כאלו בחיי… אבל תפדלו

זברה זה חמור עם פיג'מה או אתון שהלכה לספר לעשות פסים ?

אוקטובר 19, 2009

אני כנראה מדבר יותר מדי עם ילדים.

כדוד ל 10 אחיינים וסנדק לנוסף הסיפור הבא הצחיק אותי עמוקות.

אז בהקדשה לכל ההורים שהיו צריכים להסביר לילדיהם על חיות משונות באשר הם מוגש הסיפור הבא :

בגן החיות בעזה מתו שתי הזברות ( לא שרדו את עופרת יצוקה ).

מנהל גן החיות שם לב שיש לו 2 חמורים לבנים.

פסים ממסטינג טייפ , צבע מאכל שחור, ספר משתף פעולה ( מסתבר שלהצמיד את המסטינג טייפ ישר היה הכי קשה ) והחמורים קיבלו פסים…..

והשאר היסטוריה

רק נשאר לשאול איך נראה המחירון אצל הספר היום ? ( גברים , נשים , פסים , גוונים , פסים לחמורים ? )

הילדים נראים די מבסוטים בכל מקרה.

אובאמה והנובל … אופס .. מישהו קרא את החוקה ?

אוקטובר 18, 2009

במאמר דיעה בוושינגטון פוסט פרסמו רוטונדה ופלאם ( עוד עליהם עוד רגע ) טענו המחברים שאובאמה צריך לבקש רשות מהקונגרס לקבל את פרס נובל והכסף שיך לממשלה.

סליחה ? מה ?

מסתבר שיש  להם טיעון טוב ודי נכון משפטית (אחד מהם פרופסור למשפטים אז זה די ברור ).

נתחיל מהערה שהשניים שמרנים ואחד מהם אפילו חבר ב Foundation for Defense of Democracies שזה הקוד לניאו שמרנים (תחשבו מלחמת עיראק וכד' ) אז ברור שרצון טוב אין פה.

אבל זה לא מונע מלקרוא את הטיעון :

Article I, Section 9, of the Constitution, the emolument clause, clearly stipulates: "And no Person holding any Office of Profit or Trust under them, shall, without the Consent of the Congress, accept of any present, Emolument, Office, or Title, of any kind whatever, from any King, Prince or foreign State."

או בקיצור נשיא, שהוא סוג של עובד מדינה, לא יכול לקבל פרס או תואר ממשלה זרה בלי אישור של הקונגרס.

בתחילת המאה העשרים הורחב הכלל לכלול גם מוסדות וקבוצות לא ממשלתיות.

וועדת פרס נובל בהחלט לא אמריקאית , התואר הוא בהחלט מכובד והערך הכספי, 1.4 מליון דולאר, הוא בהחלט מתנה יקרה.

אפילו אם הנשיא אובאמה יתרום אותו לצדקה הרי שזיכוי המס שווה הנחה של500,00  דולר בחבות.

מעניין לא חשבתי על זה.

Obama US Saudi Arabia הכותבים מעירים שהנשיא קיבל תואר כבוד עם שרשת יפה מהמלך הסעודי ( מסדר המלך עזיז )

וואחד שרשרת.

עכשיו הכותבים מודים שגם הנשיא בוש קיבל את התואר ( מעניין למה לא העירו על כך אז 🙂 )

אבל הם מביאים חוות דעת משפטיות של היועץ המשפטי של קלינטון וכד' שאומרים שכל פרס זר דורש אישור קונגרס והמתנה שייכת למדינה.

עכשיו לך תמצא מטרה טובה שרוב הקונגרס יכול להסכים עליה 🙂

ברור, הם אומרים, שאובאמה צריך לקבל את הפרס , אבל הוא צריך להביא פתק מההורים, אה סליחה מהקונגרס……

טרוריסט ? אני ?

אוקטובר 17, 2009

ידיעה בטור ה WTF אבל בגדול,

אחרי שרשרת פיצוצים  השבוע שקטלה יותר מ 50 אנשים בפאקיסטן הסתבר שיש לטאליבן בעייה.

הטאליבן , שלקח אחריות על הפיצוצים, שלח מכתבים לעיתונים וסוכנויות הידיעות הראשיות :

Meanwhile, a Taliban group also sent two letters to the Lahore Press Club – one on October 12 and the other on October 14 – warning that if the media “does not stop portraying us as terrorists … we will blow up offices of journalists and media organisations”.

בקיצור , אם לא תפסיקו לקרוא לנו טרוריסטים נפוצץ לכם את הצורה.

נראה לי שיש לטאליבן בעייה,

עם המילון כנראה.

באדיבות הטאליבאן