מוצאי השבת בפרוס השנה החדשה

אני כותב רשומה זו בשעה שבחוץ יורד היורה בעוצמה שמעיפה רסיסי מים מן החלון עד אלי כמעט 2  מטרים ממנו.

האוויר מגניב ורענן ואני מרוצה מהיום.

אז מה היה לנו היום :

התעוררתי בשש לסיבוב אחיות ונמנמתי לסירוגין עד עשר.

שכני לחדר היה עצבן . משהו באוויה הסגיר את זה … אולי צרורות הקללות שעפו ב 11 במהלך שיחת הטלפון הראשונה ביום.

שמעתי את אישתו משקיטה אותו ( אני לא יודע רוסית אבל עבדתי עם מספיק לזהות את הקללות המקובלות.)

התעלמתי הבוקר והצהריים המוקדמים עברו בשלווה, הפושעים הרגילים לקלפים הודיעו שהם בדרך ויגיעו בארבע , שני חברים טובים שגרים רחוק דיווחו גם הם שהם בדרך, אמרתי להם לתאם ביניהם.

בזמן האחרון מתארגנים אצלי אחרי צהרים של וויסט תיאו (אדם גדול שכשהוא צוחק עמוק מהחזה, ואנחנו עושים את זה הרבה, צחוקו מידבק ) ירון (ג'וקר לא קטן בפני עצמו ) וכיד רביעית יהיו האחרים מספיקים (בעיקר ג'ינג'ית שקרבות הירידות בינה לבין תיאו מגלגלים אותנו מצחוק ).

בקיצור פעילות שתגרום סבל לשותפי ותגרום מטרד רעש…. דיברתי עם האחות אתמול והוסכם שכייוון שאני שכרתי טלוויזיה שותפי יועבר לחדר ריק שיאוכלס רק ביום ב', הן זקוקות לחברי לבצע את הסחיבה, אין בעייה )

חברי החלו להגיע ואחרי השלילשי שלחתי אותו לברר איך ומה מעבירים , הסתבר שהחולה שינה את דעתו. נו טוב נראה מה יקרה.

עשר דקות אח"כ הגיעו ידידה  ותיאו שעבר לצד מיטתי לתת לי חיבוק דוב, כאשר גוש כזה עובר מאחורי וילון , תאמינו לי, זה נראה כמו ספינת קרב שטה (כציטוט : I'm on the brute squad. You ARE the brute squad ). צרורות קללות ברוסית עפו מעבר לווילון (תיאו רוסי במקור אבל הסתיר זאת באותו רגע).

אחות הגיעה מהר והחולה פתח את הפה עלי, לא יודע מה אמר אבל הנימה הייתה ברורה.

האחות הגיעה בשניות, הוא רצה שאנחנו נסתלק משם כי הוא צריך שקט, נשברתי, אני מודה חטפתי קריזה אבל בנימוס, ביקשתי מאישתו לתרגם במדויק, הסברתי שחברי אפילו לא דיברו בקול רם4-5 אנשים גורמים לרעש, הציעו לו לזוז והוא סירב, גם לי יש זכויות וחברת חברים הנה חיונית להחלמה שלי גם. אני לא נוחר נחרות רמות או גונח רוב שעות היום בקול רם, אני לא צועק בטלפון בווליום באמת גבוה,

אבל גם אני קיים וגם לי יש זכויות , הייתי מאושפז קרוב לשנה עם הרבה חולים ולאף אחד לא הייתה בעייה איתי. אם יש לו בעייה שיחיה איתה כי אני לא מתכוון לחיות בבידוד ובשקט בגללו.

( במהלך השנה האחרונה שותפתי בחדר עם למעלה מחצי תריסר חולים ועם רובם נוצרו אינטראקציות נפלאות ואחד אף נהפך לחבר, אני סביר ומתחשב עד לגבול מסוים, הבחור נסב על מה מתאים לו ושאלך לעזאזל .

זב"שו, התחשבות אינה חולשה היא רצון לקיום טוב יותר )

האחות הבינה שטוב מזה לא יצא וניגשה אלי ושאלה מה העניין עם החדר , אמרתי לה שחשבתי שסגרו אתמול שהוא יעבור ברגע שיבוא אורחים שיעזרו בהעברה הפיזית ( אחד מהנוכחים היה מעביר רהיטים בארה"ב ושני הרים מול עיני  מכונית שנתקעה ) הם הגיעו והוא מסרב, הסיבה שאמרו שהוא יעבור הנה שאני הזמנתי טלוויזיה וחשבו שמטופש שאני יעבור.

היא שאלה אם אכפת לי לעבור אמרתי שלא, טלוויזיה מול חברים ? שאלה טיפשית.

היא אמרה שתגיד לאנשי הטלוויזיה לא לגבות ממני על הימים כי הועברתי, העירה שזה השילוב פה שדפוק ונראה ביום ב' מה יקרה.

החברה ביצעו מבצע העברה ובתוך 5 דקות הייתי בחדר חדש וגדול יותר לבד וליד החלון.

2 כורסאות , חלון פתוח (אישתו של החולה התעקשה שמיזוג של בית חולים הרבה יותר בריא מאוויר חופשי בקומה 8 🙂 )

החברה התארגנו ניהלו הכרויות סידרו לי ארוחה קלה ופתחו חבילת קלפים ולעסקים.

לאחר חצות לאחר מישלוח מזון קל, שיחות אחרות מידידים ( העירו לנו מהחדר השכן על הרעש בערך 5 פעמים, מסתבר שיש מעבר שמהווה תא הדהוד בין החדרים ובמיסדרון לא שמעו כלום) התחלנו להתארגן לסיום….. מעט אחרי אחת בלילה הפסקנו לשחק ואירגנו את החדר, החזרנו דברים למקרר , ניקינו שאריות וכד'.

אגב ניצחתי אבל רק בקשקש בסוף עם שני סיבובי מזל עצומים.

אז אני בחדר 15 , לא 13 , מבסוט מהחיים,

האין רגל משתפרת במצב בקצב יפה, אני יכול לשבת בנוחות שעות (אתמול זה היה גורם לכאבי לחץ על הגדם ) המחשב על השולחנון ולא על החזה 🙂 .

אני עושה את תרגילי הפיזיו יותר מהנדרש ומחכה ליום שני.

משעת סיום בלוג ( 3 בבוקר ) אתם יכולים להבין שאני לא ממש תשוש, האחות שאלה פעמיים אם משהו לא בסדר 😉

אני מנשנש פרי ונשאר לקרוא קצת… נתראה בבוקר

אגב צפו בבלוג למעלה מ 1050 איש ביומיים האחרונים וזה בנוסף ל 300 לפני סוף השבוע, מקווה שמעניין לכם, ברוכים הבאים, אתם מוזמנים להשאיר תגובות, ואשמח לשמוע למה זה, ואני מעניינים אתכם ?

אני פשוט סקרן.

8 תגובות to “מוצאי השבת בפרוס השנה החדשה”

  1. שתיין כבד Says:

    שאלה טובה,
    אז קודם כל – חג שמח, שנה טובה ומוצלחת שתהיה.

    לא, אנחנו לא מכירים, הגעתי הנה דרך האוכל,
    הסתקרנתי מהסיפור (מי לא מפחד שיקרה לו משהו דומה??)
    התאכזבתי (קצת, אבל שאלת) לגלות שאין תיעוד של המחלה מהיום הראשון – מה קרה, איך גילו, איך הגענו עד היום, אתה מבין, סקרנות אנושית פשוטה.

    התעודדתי הרבה מהרוח, מהאומץ ומהצעד הנחוש הראשון בדרך בת אלף המילין שיש לך לעבור.

    מסיים בברכה לראש השנה, מעביר אותה הלאה.

    "לקראת השנה החדשה,
    רציתי לאחל לכולנו שנה הרבה טובה וגם לומר ת ו ד ה

    -תודה לחברים האמיתיים שלי,
    שחלקו איתי זמנים טובים ופחות טובים.

    -תודה לאנשים שעברו בחיי, שיתפו אותי, שיעשעו אותי,
    לימדו אותי, והיו חלק ממסלול החיים שלי.

    מאחל לכולנו בריאות שזה דבר שכל כך לא מובן מאליו.

    מאחל לנו רגישות – לכבד את עצמנו ואת האחר.

    מאחל לנו עוצמה – לדעת לבצע שינויים בחיינו ולא לדרוך במקום.

    מאחל לנו לדעת ולהאמין שיש שפע בלתי נדלה ביקום
    ואנו רשאים לבקש ולקבל ממנו בכל התחומים.

    מאחל לנו 365 ימים טובים
    (הרבה יותר קל כשפורטים את זה).

    מאחל לנו אהבה… כי אהבה (יותר מקוקה קולה) היא טעם החיים האמיתי
    ולא בגרסת הדיאט.

    מאחת לנו שנרגיש את הניצוץ שבלב שלנו ושל כל אחד
    ומשם נתחבר לטוב שיש לכו….לם

    מאחל לנו לשבץ בחיינו את האנשים ואת הדברים
    שעושים לנו הכי טוב.

    שנה טובה, טובה יותר.

  2. שתיין כבד Says:

    ומתנה קטנה לשנה החדשה,
    אם אינך מכיר,

    ממליץ לצפות בהרצאה האחרונה של Randy Pausch
    יש ביו טיוב, קל למצוא.

    • jikirsch Says:

      אין הרבה מה לאמר , התחלתי לצלוע לפני שנתיים וחצי , ניסו לעשות פיזיו וכד' ולא עבד
      לפני כשנה הערתי שהקף העצם גדל מייד שלחו אותי למומחים שאיבחנו סרטן עצמות אוסטיו סארקומה, עברתי 5 חודשי כימו קשה ואז עשו ניתוח להוצאת הקרסול והחלפתו בבטון וטיטניום.
      הייתי אמור לחזור לכימו ולגמור עם העניין, ניתוח מאוד מתקדם ונדיר.
      לאחר הניתוח בדקו את הגידול וגילו להפתעתם שהגידול לא מושפע מכימו, די נדיר, והקרב עבר מקרב על הרגל למלחמה על החיים , חוות דעת שניות אישרו את ההחלטה לכרות הרגל.
      עד הניתוח פשוט לא הייתי בקטע של לכתוב על עצמי בבלוג , הוא היה על נושאים אחרים. היה גם חור של כמה חודשים שלא היה לי בו כוח.
      כתבתי פשוט כהגנה עצמית , לשבת עם כל מתעניין בטלפון להסביר מה קורה היה לוקח שעות אז כתבתי ושלחתי אותם לקרוא.
      קצת הפתיע אותי כמות הקוראים.

  3. אוריאן Says:

    ב"ה

    באנה זה נשמע שממש כיף לך. עוד שניה אני מתחילה לקנאות בך

    סליחה על השאלה הנוקבת (אתה נשמע אמיץ) – איך תלך? ישימו לך מפלסטיק?

    • jikirsch Says:

      היי,
      עובדות קודם ,היינלין אמר שאפשר לתכנן חבית שאדם יוכל לעבור בה את מפלי הניאגרה בלי סכנה, אבל הסיבה היחידה להיכנס לחבית היא כדי להימנע ממשהו גרוע יותר.
      מורידים לי את הרגל על מנת להימנע מסיכון חיי עוד כמה שנים (סרטן עצמות ) , לא פעילות שאני ממליץ כפעילות לחופשה לחג. 🙂
      ישימי לי רגל מלאכותית , תחילה אני ילביש מעין כיסוי סיליקון על הרגל ויש לו בקצה בורג שננעל עם התותבת ואז אפשר ללכת רגיל.
      אבל זה לעוד כחודש חודשיים , חודש להחלמה ועוד חודש לפזיו וללמוד ללכת.
      http://www.technoleg.co.il/index.php

  4. טל גלילי Says:

    אני פשוט ראיתי אותך במסדרון והיית כל כך חתיך שהייתי מוכרח לעקוב אחריך בבלוג 🙂

  5. jikirsch Says:

    ידידי ,
    אם ראית אותי במסדרון בשעה שידך מסביב לכלתך החדשה אני אתעלף.
    והיא תיעלב 🙂
    וחתיך ? get a life

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: