המשך לפוסט קודם שלי בנושא – רצוי לקרוא למי שפיספס.
ועכשיו להמשך הסיפור , פשוט קרו כל כך הרבה דברים מטורפים שרציתי לחכות לאחר ליל הבחירות לתמצת את הכל.
כשעזבנו את המחוז ה23 בניו יורק ( כפי שאמרו בחזירים בחלל בחבובות . מצטער זה פשוט נשמע כמו מערכון שלהם ) היו המועמדד השמרן, שאינו גר במחוז ומסרב לענות לשאלות מקומיות, והמועמד הדמוקרט, שמנסה לזכות במחוז שלא בחר דמוקרט מאז אמצע המאה ה 19 , בתיקו והמועמדת הרפובליקאית, שנגמר לה הכסף, מפגרת בכל הסקרים בהרבה.
נראה היה שהפיצול בימין יגרום לבחירת הדמוקרט, הרבה לחץ הופעל על המועמדת הרפובליקאית לפרוש מהמרוץ.
ביום שישי היא פרשה מהמירוץ, בציינה שהיא מפגרת ושאין לה כסף לתעמולת בחירות ו"עובדות החיים הפוליטיים הינן שלא כסף אינך יכול להיבחר". משונה לשמוע תלונה כזאת מרפובליקאי , 
,
לאחר שירדו עליה קצת השמרנים הם ציינו שעכשיו הם יוכלו לנצח את הדמוקרט הרשע…..
אל תעליב את מי שעשה לך טובה … המועמדת הרפובליקאית העבירה את תמיכתה למועמד הדמוקרטי.
בציינה שאינה מאמינה שהמועמד השמרן המוצנח יכול לייצג את האיטרסים של הבוחרים במחוז ולסייע להם.
למשמע צווחות ה"בוגדת בוגדת" של הימין הקיצוני והתעלפות המנהיגים בוושינגטון היא אפילו הקליטה תשדיר קצר שהושמע לבוחרים בטלפון.
בערב הבחירות נראה היה שהמירוץ נגמר , המועמד השמרן עם המומנטום , הרפובליקאית מחוץ למירוץ, הבוחרים שלא בחרו אף פעם דמוקרט ניצבים בפני בחירה בין שמרן ודמוקרט וקבוצות שמרניות שונות ממנות תשדירי רדיו וטלוויזיה המהללים את השמרן.
.
חבורת התמיכה הלאומית בשמרן הודיעה שהיא תתחיל חזור על התהליך בכל מחוז שבו יעיזו למנות מועמד רפובליקאי שהוא לא שמרן, דהיינו מתונים לא במפלגתנו ( הניסוח היה שהמחוז ה 23 הנה קצה הכידון ועכשיו נגיע לשאר הארץ ).
במהלך האירועים כל מועמד רפובליקאי רציני לנשיאות הוכרח לחוות דעה בבחירות במחוז, ואחד אף הטיל ספק האם הסנאטורית סנואו ממיין ( אחת משני הרפובליקאים המתונים האחרונים , שניהן נשים ממיין, בסנאט) אכן שייכת למפלגה הרפובליקאית ( הדמוקראטים מזילים ריר , האם גם השנים הללו יוכרחו לפרוש מהרפובליקאים ? )
ואז הגיע ליל הבחירות , המועמד השמרן 45% הדמוקרט 49% ןהרפובליקאי 5% .
הדמוקרט ניצח.
המצחיק הוא שאם היית שואל את האיסטרטגים הדמוקרטים מה הם היו מעדיפים התשובה תהייה שהם היו מעדיפים להפסיד. אם השמרנים היו מנצחים הרי שהם היו חוזרים על התהליך , מעמידים מועמדים קיצוניים ימנים בכל מחוז במדינה. וזה מתכון נהדר לניצחון דמוקרטי ( הימין כמפלגת אופוזיציה רק צריך להעמיד אופציה סבירה בפני הבוחר הממורמר , אם מעמידים בפניו נתניהו זה עניין אחד אבל אף אחד כמעט לא יצביע לכהנא ) .
אבל סמוך על קיצונים, את הבוקר כל ראשי האוויר בימין בילו בלהמציא תירוצים למה התוצאה כה טובה .
נתחיל עם זה שהם אומרים שעצם פרישת המועמד הרפובליקאי הנה הישכג ומה שהם רצו.
שנית שהקרב החוזר יערך ב 2010 ( זו כולה בחירה מיוחדת לנציג שהתפטר , זה לא משנה את העובדה שב 2010 יבחרו לקדנציה מלאה ) .
נראה שהם הפחידו את המפלגה הרפובליקאית עצמה , הוועדה לבחירת מועמדים לסנאט הודיעה שלא תוציא כסף על התמודדיות פריימריז, דהיינו אם מועמד שמרן יוצנח לפריימריז שאין לו סיכוי לנצח בבחירות כליליות הם לא ישקיעו בזה כסף.
הדמוקראטים מזילים ריר , כרגע סיכוייהם ל 2010 ו 2012 השתפרו בהרבה.
ואגב , מה שמצחיק בכל הסיפור הזה ש 2010 תהיה השנה האחרונה שבה יערכו בחירות במחוז המדובר, ב 2010 יערך מפקד האוכלוסין ואחריו , מכיוון שהמחוז ירד באוכלוסיה, יפוצל המחוז ה 23 בין מחוזות אחרים עם רוב דמוקרטי מוצק והמחוז יבוטל.
רוב מהומה על לא מאומה
